דב"ע נד/152 - 3

תקציר

הערעור הוא על החלטת בית המשפט האזורי בתל אביב לדחות את תביעתו של שלמה גבריאל ז"ל, שעבד כנהג מכלית חלב בעמותה המשיבה למעלה מ-30 שנה. התביעה מתייחסת למספר רכיבים בשכרו, דהיינו, ש.נ. 100 ופרמיה, אשר לטענת המערער היה צריך להיכלל בשכר הבסיס שלו לצורך חישוב פיצויי פיטורים, דמי מחלה והפרשות לפנסיה. בית הדין האזורי קבע כי רכיבים אלה הם פרמיות ששולמו בפועל עבור עבודה שנעשתה ולא חלק משכר היסוד, ולכן התביעה נדחתה. בערעור ביקש גם גמול שעות נוספות, אך בית המשפט מצא כי אופי עבודתו של שלמה אינו מאפשר לעמותה לפקח על שעות עבודתו ומנוחתו, ולכן הוא אינו זכאי לגמול שעות נוספות. בפסק הדין בעניין רכיבי ש"נ 100 ופרמיה, הסכים בית המשפט העליון עם ממצאי בית הדין האזורי וקבע כי הראיות תומכות במסקנה כי רכיבים אלה קשורים לביצוע העבודה בפועל ומעודדים יעילות. כמו כן, באשר לתביעה לגמול שעות נוספות, אישר בית המשפט העליון את החלטת בית הדין האזורי והדגיש כי לעמותה לא הייתה כל דרך לוודא את נכונות דיווחיו של שלמה על שעות עבודתו. הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם לכל משיב הוצאות בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ.