ע"פ 1213/21

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעור על הרשעה ברצח ובגזר דינו. המערער טען כי יש לפרש את העובדות באופן שונה, אך בית המשפט מצא כי העובדות שאינן שנויות במחלוקת מלמדות בבירור על אירוע אלים ששיאו בכך שהמערער ירה בראשה של הקורבן מטווח קצר, שהביא למותה. בית המשפט דחה את טענת המערער כי לא הייתה כוונה להרוג, תוך שהוא מצטט תקדימים משפטיים ומכלול הנסיבות, שכללו שימוש בנשק קטלני ואופי האירוע. בנוסף, מצא בית המשפט כי גם אם המערער לא חפץ באופן סובייקטיבי בתוצאה הקטלנית, ההסתברות הגבוהה לגרימת התוצאה בשל הנסיבות הופכת אותו לשווה ערך מבחינה מוסרית למי שכן התכוון לכך. בית המשפט דחה גם טענות בדבר התנהלותו של המערער לאחר הירי וטענתו לשיקול דעת. בהתייחסו לגזר הדין ציין בית המשפט את חומרתה של העבירה, במיוחד בהיותה כרוכה באלימות במשפחה ובתפקידו של המערער כשוטר. בית המשפט קבע כי חומרת העבירה מצדיקה מאסר עולם, במיוחד בהתחשב בנסיבות המחמירות, וכי הדבר מעביר מסר מכריע בדבר קדושת החיים. לפיכך, דחה בית המשפט את ערעורו של המערער על הכרעת הדין וגזר הדין וקיבל את ערעורו של המשיב והחמיר את העונש למאסר עולם. החלטה זו התקבלה ברוב של שופטים, כאשר השופט י' אלרון נתן את פסק הדין, והשופטים א' שטיין וח' כבוב הסכימו לכך.