ע"פ 989/19

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הרשיע את המבקש בשורה של סעיפים של מעשה מגונה בבתה של חברתו, שהייתה אז בת שמונה עד שתים עשרה, וגזר עליו 47 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי ופיצוי בסך 60,000 ₪ לקורבן. המבקש ערער על גזר הדין, על חומרת גזר הדין ועל ההחלטה להסיר את צו איסור הפרסום על שמו. כמו כן הגיש בקשה לעכב את ביצוע גזר הדין עד להכרעת הערעור, נשוא פסק דין זה. הבקשה נענתה בחלקה. השופטים קבעו כי עונש המאסר וצו איסור הפרסום יעוכבו עד להכרעה בערעור, אך יש לשלם את הפיצויים באופן מיידי. בית המשפט שקל את גילו המתקדם של המבקש, היעדר עברו הפלילי והתנהגותו המשותפת במהלך המשפט בעיכוב ריצוי עונש המאסר. הם גם לקחו בחשבון את טיעוניו נגד ההרשעה, שאמנם לא היו חד משמעיים, אך לא היו חסרי שחר. עם זאת, השופטים קבעו כי המצב הכלכלי לבדו אינו סיבה מספקת לעכב את תשלום הפיצויים, והמבקש לא סיפק כל טיעון או נתונים התומכים ביכולתו לשלם. יתר על כן, הם לא מצאו סיבה להמשיך את צו איסור הפרסום, שכן איסור פרסום השם נועד מלכתחילה להגן על המתלוננת, והן היא והן הוריה התנגדו להמשכתו. חזקת החפות לא חלה עוד על המבקש, ובית המשפט קבע כי הוא לא הציג טיעון משכנע של פגיעה חמורה מפרסום שמו. לפיכך, הבקשה לעכב את ביצוע גזר הדין כולו התקבלה באופן חלקי. עונש המאסר וצו איסור הפרסום עוכבו, בעוד פסיקת הפיצויים עומדת בעינה.