עת"מ 4250/07

תקציר

המחלוקת במקרה זה נסובה סביב ניהול ושליטה בבית כנסת. העותרים טענו כי בית הכנסת נמצא בשימוש מופרז על ידי קבוצה חסידית ולכן ביקשו כי המשיבים, בהם עיריית חיפה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, יפתחו בהליכים לפי חוק התכנון והבניה. הם גם ביקשו מבית המשפט להוציא צו המקצה את בית הכנסת לעמותה לפי בחירתם. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה מאחר שהיא מוקדמת מדי, שכן הליך הדיון בהקצאת בית הכנסת נמשך, וטרם התקבלה החלטה מנהלית. עוד נטען, כי חובת הפיקוח במקרה זה נתונה לשיקול דעת וכי יש להפעיל את סמכותה של הוועדה המחוזית רק במקרים נדירים של מדיניות הגובלת באי-חוקיות או במקרים בעלי השלכות רוחביות, דבר שאינו חל במצב זה. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את העתירה בנימוק של פגות וחוסר מיצוי הליכים. השופט קבע כי המחלוקת העיקרית נגעה לניהול בית הכנסת ולא לשימוש המופרז בו, וכי כל התערבות של בית המשפט לא תהיה ראויה בשלב זה. השופט הדגיש כי יש לאפשר לרשויות המוסמכות לסיים את הדיון על הקצאת בית הכנסת וכי טענות העותרים לשימוש חורג צריכות להיבחן תחילה על ידי רשויות אלה. כמו כן, השופטת ציינה כי גישור והידברות הם הדרכים המתאימות לפתרון סכסוך רגיש זה, בו מעורבים זרמים דתיים שונים, ועודדה את הצדדים לשקול אפשרות זו. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והעתירה נדחתה.