ע"א 5368/06

תקציר

המקרה סובב סביב מותו של ת'אבת חוסאם, רווק בן 36 ללא תלויים, בתאונת דרכים. עיזבונו, המיוצג על ידי הוריו, תבע פיצוי בגין "שנים אבודות", תוך התייחסות לפסק דין פינץ', המעניק בדרך כלל פיצוי בשיעור של 30% משכרו של המנוח לרווקים ללא תלויים. המבטחת טענה כי שיעור זה אינו ראוי בהתחשב בנסיבותיו הספציפיות של חוסאם, כגון היעדר חסכונות והכנסותיו הצנועות, דבר המצביע על הצורך בסטייה מתקדים פינץ'. עם זאת, בית המשפט שמר על חזקת פינץ', תוך שימת דגש על העיקרון של השוואת נפגעים כדי להבטיח עקביות בפיצויים ללא נתונים ספקולטיביים. גישה זו כוללת בדרך כלל את "שיטת היד", אשר ממוצעת הקצאות שימוש בהכנסה כדי לשקף קיום סביר וניכויי חיסכון. בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות לחרוג מהמסגרת שנקבעה, תוך הדגשת הצורך באחידות ומניעת אפליה בחישובי הפיצויים. למרות הטענות שהוצגו לגבי חסכונותיו הפוטנציאליים של חוסאם ואורח חייו, אישר בית המשפט, בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, את שיעור הפיצוי של 30%, תוך שהוא נוגע גם בהנחות עובדתיות קיימות הנגזרות ממקרי עבר ונורמות חברתיות. הערעור נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות המשפט של המשיב בסך 20,000 ₪. השופטים א' גרוניס וש' ג'ובראן הסכימו עם החלטתו של המשנה לנשיא א' ריבלין מיום 10.5.2007.