בש"א 1345/05

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב ערעור של נושה על החלטת נאמן בפשיטת רגל שדחה את בקשתו להארכה להגשת תביעת חוב נגד החייב. הנושה, שעבד אצל החייב והיה חייב לו שכר שלא שולם, ביקש ארכה מאחר שלא היה מודע לכך שהחייב הוכרז פושט רגל. החוק קובע כי יש להגיש תביעות חוב בתוך שישה חודשים מיום מתן צו פשיטת הרגל, אך הנושה טען כי לא ידע על הצו. הנאמן טען כי אי ידיעת הליכי פשיטת הרגל אינה מהווה סיבה מיוחדת להארכה, כפי שקובע סעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל. בית המשפט בחן את סוגיית תום הלב ומצא כי החייב פעל בחוסר תום לב בכך שלא דיווח על חובותיו כנדרש. עוד צוין כי החייב ידע על פסק הדין נגדו אך לא דיווח על חובו למבקש. בעוד שבית המשפט הכיר בצורך לאזן בין האינטרסים של כלל הנושים, הוא פירש את הדרישה מ"טעם מיוחד" באופן מקל במקרה זה. נוכח תום ליבו של הנושה, חוסר ידיעתו וחוסר יושרו של החייב, נעתר בית המשפט לבקשת ההארכה, ואפשר לנושה להמשיך בתביעת החוב.