ע"א 8642/23

תקציר

בפסק הדין בעניין הערעור בו היו מעורבים טופז וכרמל, החליט בית המשפט לדחות את הערעור על יסוד תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, ללא צורך בתגובת המשיב. הסוגיה המרכזית בערעור הייתה האם טופז העביר לכרמל שובר תשלום מהעירייה הדרוש לתשלום היטל השבחה וחובות עירוניים אחרים, בהתאם להסכמתם. בית המשפט מצא כי לא הוצג שובר כזה, מה שאומר שכרמל לא הפרה את התחייבויותיה החוזיות; במקום זאת, אי מסירת השובר היוותה סיכול הסכמים מצד טופז. פסק הדין התבסס על מסמכים ועדויות עדים. טענתו של טופז כי סכום התשלום סוכם עם העירייה נדחתה כמשאלת לב. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי ציין כי התנהלותו של דניאל, שכללה את הימנעותו ממחיקת הערות אזהרה באופן מיידי, היוותה הפרה צפויה, התומכת בעניינו של כרמל. דניאל גם סבר שכרמל חייבת לו תוספת, מעבר להסכמים החוזיים. למרות ממצאים אלה, גם אם ההפרה הצפויה תבוטל, בית המשפט ציין כי לא ישנה את התוצאה. ערכאת הערעור הדגישה כי היא אינה נוהגת להתערב בממצאי העובדות והמהימנות של הערכאה הנמוכה יותר, אלא אם נפלו טעויות משמעותיות, שטופז לא הצליח להוכיח. בעקבות זאת הורה השופט נעם סולברג, בהסכמת השופטים י' אלרון ור' רונן, לדחות את הערעור ולסיים את ההכרעה ביום 20.12.2023.