הפ"ב 48605-09-19

תקציר

בית המשפט דחה את התביעה על יסוד הטענה כי מדינת ישראל אינה צד להסכם הנדון, ועל כן לא ניתן לחייבה להשתתף בהליכי הבוררות כפי שביקשה המבקשת. זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד חוקתית, וכל תניה חוזית שיש בה כדי להגביל גישה זו חייבת להיות מפורשת ומוסכמת בבירור על כל הצדדים המעורבים. במקרה זה, אין ביחסים החוזיים ובלשון סעיפי ההסכמים כדי להעיד כי מדינת ישראל הסכימה להשתתף בבוררות. עוד מציין בית המשפט כי הערות המדינה לטיוטת ההסכם תומכות במסקנה זו. זאת ועוד, הסעד החלופי שהציע המבקש – איחוד הדיון בבית המשפט לפי סעיף 5(ג) לחוק הבוררות – הוא מוקדם מדי, שכן הוא אמור להישקל על ידי בית המשפט רק לאחר שהמבקש מגיש תביעות נגד המדינה ונגד קורונה, והאחרון מבקש עיכוב הליכים. לפיכך, הבקשה למינוי בורר נדחית, והמבקש אחראי לתשלום שכר טרחת עורך הדין של המדינה, שנקבע על 20,000 ₪.