תה"ג 23733-08-14

תקציר

הכרעת הדין דנה בהסגרתו של אזרח ישראלי, שהתגורר באוסטרליה, לעמוד לדין בגין ריבוי עבירות מין באוסטרליה. השופט בוחן ומקבל את בקשת ההסגרה ממספר שיקולים. ראשית, לא נמצאו פגמים צורניים בבקשת ההסגרה למרות כמה סתירות קלות בצירוף עדויות. שנית, המשיב נחשב ל"נאשם" למרות שנותרו הליכים מקדמיים בהליך המשפטי האוסטרלי. שלישית, דרישת "העבריינות הכפולה" מתקיימת, שכן העבירות המיוחסות למשיבה בדין הישראלי נושאות זהות מושגית עם האישומים שהוגשו נגדה באוסטרליה. רביעית, שינויים בהגדרת עבירות מסוימות לאחר חתימת אמנת ההסגרה אינם מונעים הסגרה, כל עוד המעשה מהווה עבירה בשתי המדינות. חמישית, די בראיות שהוצגו כדי להצדיק חקירה נוספת והן מקיימות את הדרישה של "עיכוב באישום". שישית, אישומים חלופיים וסותרים בכתב האישום אינם מעכבים הסגרה, שכן ניסוח כתב האישום נתון לשיקול דעתם של התובעים האוסטרלים. שביעית, ההסגרה אינה פוגעת בתקנת הציבור או באינטרס חיוני של מדינת ישראל, לרבות זכותו של המשיב להליך הוגן וקיום אורח חיים חרדי בכלא. לבסוף, המשיבה אינה מוגנת על ידי זכאות התושבות, שכן היא לא הייתה תושבת ישראל בעת ביצוע העבירות. לפיכך, השופט פוסק לטובת בקשת ההסגרה ומורה על מעצרה של המשיבה עד להסגרתה בפועל לאוסטרליה, עם זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 30 יום.