פ"א 10709-08-13

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על חלוקה בלתי חוקית לכאורה של דירה לשתי יחידות נפרדות. בית המשפט שקל בכובד ראש את הראיות שהוצגו, לרבות עדויות סותרות באשר לאופי ההפרדה בין שתי היחידות, והגיע למסקנה כי קיים ספק סביר אם הדירה אכן פוצלה לשתיים. המפתח לספק זה היה הפער בין הקביעה כי ההפרדה הייתה קיר בלוקים לבין טענת הנתבעים כי מדובר בדלת פנימית בלבד. הגדרת "דירה" לפי סעיף 145(א) לחוק, יחד עם פסיקה קודמת, נדונה בפסק הדין. השופט הדגיש כי המונח מתייחס ליחידה מובחנת, שלמה ונפרדת מבחינה חזותית בעלת מטרה ברורה, הניתנת להגדרה על ידי גבולות כגון קירות, רצפות ותקרות. כמו כן, התייחסה השופטת לנסיבות שפורטו בפסקי דין קודמים המצביעות על חלוקה ברורה לדירות נפרדות, כגון דלתות כניסה נפרדות, קיומן העצמאי של היחידות וזרים המשתמשים ביחידות. עם זאת, במקרה זה ציין השופט כי לא היו מונים נפרדים למים או לחשמל, דבר המטיל ספק בעצמאות היחידות. בסופו של דבר, בשל ספקות אלה, ולטובת הנאשמים, התקבל הערעור, והנאשמים זוכו. פסק דין זה, מיום 14.10.13, הביא לזיכויים של המערערים מחמת ספק סביר בדבר חלוקה בלתי מורשית לכאורה של דירתם.