עמ"ת 56153-03-11

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לתיק החזקת סמים שנדון בבית משפט השלום ברמלה. נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין החזקת כמות גדולה של קוקאין שלא לצריכה עצמית, וכן התנגדות למעצר. התביעה ביקשה לעכב את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, אך הנאשם ביקש שחרור עם חלופת מעצר. בית משפט קמא הורה תחילה על תסקיר מבחן בדבר התאמתו של הנאשם למעצר חלופי. לאחר מספר דו"חות ודיונים, החליט בית משפט קמא להשאיר את הנאשם במעצר, בנימוק של חשש לשלום הציבור, הכמות המסחרית של הסמים המעורבים ועברו הפלילי של הנאשם. עם זאת, ערכאת הערעור פסקה לטובת הנאשם, קיבלה את ערעורו והורתה על שחרורו לקהילה טיפולית, תוך ציון כנות רצונו להיגמל מסמים, המלצות שירות המבחן ונסיבות המקרה. ערכאת הערעור קבעה כי שחרור הנאשם לקהילה טיפולית סגורה הוא המענה ההולם ביותר, והתיק הוחזר לבית משפט קמא לצורך קביעת תנאי השחרור. פסק דין זה מבטל למעשה את החלטת בית משפט השלום ברמלה ומורה על שחרורו של המערער לתוכנית טיפולית.