רע"פ 7508/08

תקציר

אדם נשפט והורשע בבית משפט השלום בתל אביב-יפו בשורה של עבירות מרמה, בהן זיוף מסמכים, שימוש במסמכים מזויפים וקבלת דבר במרמה. כתב האישום מפרט שני אירועים נפרדים שאירעו בתחילת שנת 2002 של שיקים גנובים ששונו לטובת המבקש. בית המשפט זיכה את האדם מאשמת הזיוף בשל היעדר ראיות מספיקות, אך הרשיע אותו בשימוש במסמכים מזויפים ובקבלת השיקים במרמה. על אותו אדם נגזרו שישה חודשי מאסר, קנס ופיצויים לבנק. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו וטען כי שגה בית משפט השלום בנימוקיו. בית המשפט המחוזי הסכים עם טענות המבקש בדבר הפגמים שנפלו בהנמקת הערכאה הנמוכה יותר, אך עדיין דחה את הערעור, תוך שהוא מצטט את סעיף 212 לחוק סדר הדין הפלילי, המסמיך את ערכאת הערעור להסיק מסקנות משלהן מהראיות שהוצגו. בית המשפט המחוזי אישר את ההרשעה, וקבע כי ניתן להסיק מהראיות את מודעותו של המבקש לזיוף השיקים בעת הפקדתם. לאחר מכן הגיש המבקש ערעור נוסף, שנדחה על ידי בית המשפט העליון. בית המשפט מצא כי לא נפגעה הגנתו של המבקש, שכן לבית המשפט המחוזי הייתה סמכות לבסס את הרשעתו על עילות חדשות. בנוסף, ציין בית המשפט את גרסתו הבלתי עקבית של המבקש לאירועים והגיע למסקנה כי המבקש ידע שהשיקים מזויפים. בקשת רשות הערעור נדחתה אפוא, שכן היא לא עוררה שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית מעבר לאינטרסים של הפרט.