ע"ז 43432-06-18

תקציר

התובע, שהיה לו קשר עם המנוח, טען כי הוא מוכר כידוע בציבור שלו ולכן זכאי למחצית מרכושו, במיוחד לאחר שהלווה לו כספים לרכישת ושיפוץ דירתו. היא גם התנגדה לצוואתו של המנוח בטענה שהיא הושפעה באופן לא הוגן מהנתבע, בתו והיו בה פגמים צורניים. מנגד, טענו הנתבעים כי התובע והמנוח אינם ידועים בציבור וכי הצוואה תקפה. בית המשפט בחן את הראיות והטענות שהוצגו ומצא כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי היא והמנוח היו ידועים בציבור. לפיכך נדחו תביעותיה לירושה ולסעד הצהרתי. באשר לתביעת התובעת להשבת הכספים שהלוותה למנוח עבור דירתו, קבע בית המשפט כי המנוח אכן לווה ממנה 62,000 ₪ ולא השיב אותם. לפיכך, חויב העיזבון לשלם לתובע סכום זה, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. אשר לתוקפה של הצוואה, בית המשפט מצא כי למנוח הייתה הסמכות לחתום עליה וכי כל פגם בטופס לא פסל אותה. יתר על כן, היא לא הושפעה באופן בלתי הוגן, וטיעוני התובע לא נתמכו. לפיכך, הצוואה נערכה במלואה. לבסוף, בית המשפט הורה לתובע לשלם את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין. ככלל, השופט פסק נגד טענות התובע, וקיבל במידה רבה את גרסאות הנתבעים לאירועים.