LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 58042-06-22

פסק-דין שלום ירושלים

📋
מספר הליך58042-06-22
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך23 בפברואר 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםאפרתי שולמית שמטוב נ. רזיאל יצקן
👨‍⚖️
שופטיםעדי בר-טל

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסיפקת: **פסק דין – ת"א 58042-06-22 שמטוב נ' יצקן** **מבוא** פסק דין זה עוסק בתביעה שהוגשה על ידי התובעת, בעלת דירה בבית משותף, כנגד הנתבע, בעל דירה אחרת באותו בניין, בגין בנייה בלתי חוקית שבוצעה על ידי הנתבע. התובעת עתרה למתן צו הריסה, צו מניעה קבוע, וכן לפיצויים נזיקיים בגין עשיית עושר, ירידת ערך ועוגמת נפש. **העקרונות המשפטיים המרכזיים והחידושים בפסק הדין:** 1. **עליונות החוק והסדר התכנוני על פני זכויות קניין (או היעדרן):** * **עיקרון:** בית המשפט הדגיש באופן חד משמעי כי קבלת היתר בנייה אינה מקנה זכויות במקרקעין, ובפרט אינה מתגברת על הצורך בהסכמת בעלי זכויות אחרים, ככל שזו נדרשת. באותו אופן, זכויות קניין אינן מקנות רישיון לבצע בנייה ללא היתרים כדין (סעיף 34). * **חידוש/הדגשה:** פסק הדין מחזק את התפיסה כי מערכת התכנון והבנייה נועדה להסדיר את השימוש במקרקעין באופן המונע פגיעה בזכויות של אחרים ובהסדרים ציבוריים. בנייה ללא היתר, גם אם הנתבע הגיש בקשה להכשרתה, מהווה עבירה על החוק, ומחייבת השבת המצב לקדמותו או הריסה, אלא אם כן ניתנה הכשרה כדין. 2. **התמודדות עם בנייה בלתי חוקית והגנה על זכויות שכנים:** * **הבנייה הבלתי חוקית:** הנתבע הודה בביצוע בנייה ללא היתרים, פיצל את דירתו לשלוש יחידות דיור ללא היתר, ואף פעל בניגוד לצו מניעה זמני שניתן נגדו. בית המשפט אימץ את קביעות מומחה בית המשפט, אשר אישש את היקף הבנייה האסורה (כ-107 מ"ר מעבר להיתר, או כ-67 מ"ר מעבר לתב"ע 242/3/4). * **צו הריסה והשבת המצב לקדמותו:** בית המשפט פסק כי על הנתבע להרוס חלקים מסוימים של הבנייה שבוצעו על שטח משותף, וכן לפרק את המדרגות החיצוניות ושאר הבנייה שבוצעה בניגוד לתכניות תקפות. הוא קבע סעדים מדרגתיים: פירוק מיידי של חלקים מסוימים, ואי-קבלת היתר בתוקף אם יפוצל הנכס. במקרה של אי-עמידה בתנאים, הורה על הריסה מלאה של כל הבנייה ללא היתר (סעיפים 36, 39, 40). * **חובת אכיפה:** בית המשפט הטיל על הנתבע לפעול בהתאם להנחיות הוועדה המקומית לתכנון ובניה, והדגיש כי אי-ציות להוראות אלה יחייב הריסה מלאה. 3. **מעמד מומחה בית המשפט והעדפתו על פני מומחי צד:** * **עיקרון:** פסק הדין מדגיש את המעמד המיוחד של חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט. נקבע כי חוות דעת זו נהנית ממעמד עדיף, ובית המשפט לא יסטה ממנה אלא אם כן קיימים נימוקים כבדי משקל, כגון טעות מהותית או סתירה בראיות (סעיפים 50-51). * **יישום:** בהקשר של ירידת ערך, בית המשפט אימץ את קביעת מומחה בית המשפט (מר זהר עירון) לגבי ירידת ערך בדירת התובעת בסך 26,000 ₪, הנובעת מ"היזק ראיה" (פגיעה בפרטיות ונוף), ולא את הערכות השמאים מטעם הצדדים. 4. **פיצוי בגין ירידת ערך ונזקים לא ממוניים:** * **ירידת ערך:** בית המשפט אימץ את הערכת מומחה בית המשפט, מרעיון, בדבר ירידת ערך של 26,000 ₪, אשר נבעה מ"היזק ראיה" (פגיעה בפרטיות והנוף). הנמקה לכך היא אפשרות צפייה מתוספות הבנייה של הנתבע אל מרפסת התובעת. בית המשפט התייחס לטענת הנתבע כי לא נגרמה ירידת ערך, וגם לטענת התובעת כי המומחה התעלם מהערכת יחידות דיור נפרדות. * **עוגמת נפש:** בית המשפט הכיר בזכות לפיצוי בגין עוגמת נפש, תוך שהוא מציין כי "די בכך שהתובעת תראה כי נגרמה לה אי נוחות" כאשר העבודות בוצעו ללא היתר. הפיצוי בסך 15,000 ₪ הוענק לאור אי-הנוחות, הפגיעה בפרטיות (כפי שציין המומחה), והתנהלות הנתבע שהתעלם מצווי בית המשפט. בית המשפט ציטט פסיקות קודמות הרלוונטיות לפיצוי בגין עוגמת נפש במקרים דומים של בנייה ללא היתר. 5. **סעדים נזיקיים ודיוניים:** * **איסור פיצול דירות:** ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע לפצל את ההרחבה לדירות נוספות. נקבע כי היתר הבנייה לא יהיה בתוקף אם יהיו מעל יחידת דיור אחת בנכס (סעיפים 40, 5.ה'). * **הוצאות משפט:** הנתבע חויב בסכום משמעותי בגין הוצאות משפט, לרבות הוצאות חוות דעת ושכר טרחת עורך דין, תוך התחשבות במורכבות ההליך, בהתנהלות הנתבע, וב"תביעה המוגזמת בהיקפה בעניין עוגמת הנפש" (60% מהאגרה). 6. **התמודדות עם טיעונים ספציפיים:** * **הסכמה שבשתיקה/בעל פה:** בית המשפט דחה את טענת הנתבע כי בנה בהסכמת התובעת או בנה של התובעת. בהיעדר הוכחה להסכמה מפורשת, ובהינתן התנגדות התובעת, הטענה לא התקבלה. * **הכשרת בנייה בדיעבד:** אף שהוגשו תוכניות חדשות (תב"ע 200/3) והוועדה המקומית נתנה החלטה בתנאים לקבלת היתר, בית המשפט הדגיש כי חלק מהבנייה אינו ניתן להכשרה, וכי תנאי ההיתר מחייבים קיום יחידת דיור אחת בלבד. * **גזילת זכויות בנייה:** התובעת טענה כי הנתבע גזל זכויות בנייה משותפות. בית המשפט דחה טענה זו בהיעדר הוכחה, ובהתבסס על קביעת המומחה כי לכל יחידת דיור סל זכויות נפרד. **לסיכום,** פסק הדין מדגים את הגישה הנחרצת של בתי המשפט כנגד בנייה בלתי חוקית. הוא מחזק את ההגנה על זכויות קניין של שכנים, תוך שימוש במנגנוני ההריסה, צווי המניעה, ופסיקת פיצויים בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים. ההדגשה על עליונות החוק, אי-הכשרת בנייה בדיעבד ללא עמידה בתנאים מחמירים, והעדפת חוות דעת מומחה בית המשפט, מהווים מרכיבים משמעותיים של פסק הדין.

ת"א 58042-06-22 אפרתי שולמית שמטוב נ. רזיאל יצקן, שלום (23.2.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית