ע"א 149/68

תקציר

פסק דין זה של בית המשפט העליון, שניתן בשנת 1968, מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין שומת ארנונה לשנת המס 1964/65. המערערת טענה כי תיקון שנעשה בשנת 2017, אשר איפשר ערעורים לבית המשפט העליון על שומות אלה, צריך לחול על שנות המס המאוחרות 1967/68 ו-1968/69, שכן שומות ארנונה נעשות אחת לחמש שנים ואותה שומה חלה על אותן שנים. עם זאת, בית המשפט קבע כי כל שנת מס עומדת בפני עצמה והתיקון משנת 2017 חל רק על שומות שנעשו משנת המס 1967 ואילך. ההשגה המקדמית בדבר סמכותו של בית המשפט התקבלה, אפוא, והערעור לשנת המס 1964/65 נדחה בנימוקים אלה. לחילופין, דעת המיעוט קבעה כי למערערת תהא זכות ערעור על שנות המס 1967 ו-1968, אך לא על שלוש השנים שקדמו להן, וכי ניתן לפצל את השומה כך שתתוקן משנת 1967 ואילך רק אם תימצא שגויה. לגופו של ערעור קבע הרוב כי יש להחיל את הוראות סעיף 7(ג)(2) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים על נכס המערערת, וכי אין בכך כדי לחייב החלת דיני הגנת הדייר. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, והמערער חויב בתשלום הוצאות בסך 500 ל"י.