עת"מ 24540-12-19

תקציר

העותרים טענו כי ההחלטה לאמץ מודל מכרז שעון קומבינטורי להקצאת תדרי רשת דור 5 בישראל היא בלתי סבירה ביותר ודינה להתבטל. לטענתם, המודל עלול להוביל לפערים עצומים באגרות הרישוי המשולמות על ידי שחקנים שונים, לתמרץ הצעות מחיר מסובכות, נזנח בעולם ואינו מתאים לשוק הקטן והאוליגופוליסטי בישראל. בנוסף, טענו העותרים כי במכרז לא התקיימה פגישה בין הצעה לקיבול, ולכן הוא אינו חוקי. המשיבים, בהם משרד התקשורת ומפעילים סלולריים נוספים, טענו כי החלטת הוועדה התקבלה לאחר תהליך מקצועי נרחב. לטענתם, המודל נבחר לאחר ששקל את יתרונותיו ואת חסרונותיהן של שיטות חלופיות וכי הוא ישיג בצורה הטובה ביותר את מטרות המכרז. בית המשפט הסכים עם המשיבים וקבע כי העותרים לא הביאו ראיות מספיקות המצדיקות התערבות בהחלטת הוועדה, שהתבססה על חוות דעת מומחים ונהלים מקיפים. זאת ועוד, דחה בית המשפט את טענות העותרים בדיני חוזים, בקובעו כי כללי המכרז ברורים והמשתתפים יודעים כיצד ייקבעו דמי הרישיון שלהם. מודל מכרז השעון הקומבינטורי, שקבע עמלות על בסיס הצעות המתחרים, לא היה חסר מפגש מוחות, והקבלה תאמה את הצעות המשתתפים. לפיכך, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דין בסך 150,000 ₪.