ע"א 3542/19

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת שלא לפסול עצמו מלדון בתיק של סכסוך בין בעלי מניות. המערערים טענו כי דעותיו של השופט ננעלו לטובת צד אחד (אנשי זועבי) וכי הוא גיבש דעה קדומה נגדם. בית המשפט בחן את דברי השופט בהקשר של הליך חדלות הפירעון ומצא כי הם לא הצביעו על הטיה או נעילת דעות. צוין, כי השגות המערערים על ההחלטות שניתנו בהליך הקודם צריכות להיעשות בערוצי הערעור המתאימים ולא היוו עילת פסילה. בנוסף, בית המשפט מצא כי הצעת השופט לגישור בין הצדדים במהלך הדיון הייתה ניסיון לקדם את ההליך ולא שיקפה כל דעה קדומה. גם טענות המערערים בדבר ניגוד עניינים מובנה נדחו, והודגש כי חזקה על השופט להכריע בתיק ללא משוא פנים ועל סמך הדין. יתר על כן, העובדה שהשופט התייחס לבקשות פסילה קודמות במקרים אחרים לא ביססה היעדר משוא פנים. בקשת הפסילה נדחתה, והמערערים חויבו לשלם לנאמנים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.