ת"א 64371-02-19

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, תבע את המבטחת הנתבעת לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התובע תבע נזקים שונים, לרבות הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, עזרה בניהול משק הבית וכאב וסבל. בית המשפט קבע כי לתובע נקבעה נכות רפואית משוקללת לצמיתות בשיעור של 9.75% ונכות תפקודית בשיעור של 5% עקב התאונה. בית המשפט פסק לתובע 10,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר ו-90,000 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים, וקבע כי פגיעותיו לא פגעו באופן משמעותי ביכולתו לתפקד בעבודתו כמפעיל תחנת דלק. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע 8,438 ₪ שכר טרחת עורך דין והחזר שכר טרחה ששילם התובע. עם זאת, בית המשפט לא פסק כל פיצוי בגין הוצאות רפואיות, עזרה בניהול משק הבית או כאב וסבל, שכן התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענות אלה. סך הפיצויים, בסך 100,000 ₪ לפני ניכויי המל"ל, הופחת ל-55,475 ₪ לאחר התחשבות בתשלומי המל"ל שקיבל התובע. פסק הדין ניתן לטובת התובעת, והנתבע חויב לשלם סכום מופחת זה בתוך 30 יום.