ת"א 1095/02

תקציר

התיק המתנהל בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כרוך בסכסוך מקרקעין מורכב. התובע, בעל מגרש בחיפה, התקשר בהסכם קומבינציה עם חברת בנייה למכירת חלק מרכושו לחברה, שתבנה דירות על המגרש. בתמורה, התובע היה אמור לקבל שלוש דירות ותשלום כספי משמעותי. ההסכם איפשר לחברת הבנייה לרשום הערות אזהרה על הנכס לטובת רוכשי הדירות. עם זאת, החברה לא השלימה את הבנייה ונמלטה מהארץ, מה שהוביל לביטול הסכם הקומבינציה. כמה נאשמים, בהם רוכשי דירות ובנק משכנתאות, היו מעורבים בפרשה. הסוגיה המרכזית הייתה תוקפן של הערות אזהרה שנרשמו על מקרקעי התובעת לטובת נתבעים אלה. התובעת טענה כי הפתקים נרשמו שלא כדין ויש למחוק אותם ללא תמורה. לחילופין, הוא ביקש לפדות את השטרות לפי ערכם הנתפס. בית המשפט קיבל את תביעתה העיקרית של התובעת כנגד הנתבעים 1, 2 ו-5, והורה על מחיקת הערות האזהרה שנרשמו לטובתם. השופטת הסכימה כי השטרות נרשמו בניגוד לתנאי הסכם הקומבינציה וכי התובעת לא ויתרה על תנאים אלה. יתר על כן, הנתבעים הללו ביטלו למעשה את הסכם הרכישה שלהם עם חברת הבנייה על ידי הגשת תביעה להחזר מלא של תשלומיהם. באשר לנתבעים 3 ו-4, דחה בית המשפט את תביעת התובעים, וקיבל את טענתם כי התובעת הסכימה לרישום הערת האזהרה לטובתם, למרות שלא התקיימו התנאים המפורטים בהסכם הקומבינציה. בקשת התובעת לסעד הצהרתי כנגד הנתבעת 6, בא כוחה של התובעת, התקבלה, תוך הכרה בכך שעורך הדין עשה שימוש שלא כדין בכתבי ההסכמה וייפוי הכוח של התובעת. עם זאת, מאחר שהתובע לא ביקש סעד כספי כנגד עורך הדין, לא נפסק פיצוי כזה. סיכומו של דבר, פסק הדין מורה על מחיקת הערות האזהרה לטובת נתבעים 1, 2 ו-5, ואילו התביעה נגד נתבעים 3 ו-4 נדחתה, וניתן סעד הצהרתי כנגד נתבע 6. כל צד היה אחראי להוצאות המשפטיות שלו.