ע"א 7482/21

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט את ערעורו של המערער לפי תקנה 138(1)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, בשל הימנעותו מלפעול בתום לב במהלך הליכי פשיטת רגל, דרישה חיונית להליכים מסוג זה. המערער נכשל בעקביות במילוי התחייבויותיו, לרבות התשלומים החודשיים המוסכמים, חרף שניתנו לו הזדמנויות והתאמות מרובות על ידי הנאמן ובית המשפט. בתחילה, בשל ההליכים הפליליים המתמשכים נגדו, המליץ הנאמן לעכב את הליך פשיטת הרגל, אך בסופו של דבר גיבש תוכנית פירעון על פי התעקשות המערער. למרות התאמות בתכנית התשלומים בהתאם לנסיבותיו, שאושרו על ידי בית המשפט עם הבטחת עמידתו, המערער התרשל במילוי התנאים המוסכמים. בית המשפט אף קבע תכנית תשלומים הדרגתית כניסיון אחרון להקל על הסדר החוב של המערערת, והזהיר כי כל אי עמידה נוספת תביא לפיטורים. המערערת, לעומת זאת, נמנעה בעקביות מלדבוק גם בתכנית זו. בנוסף, התיק הפלילי הלא פתור שלו והחזרה הלא ודאית שלו לשוק העבודה סיבכו עוד יותר את היתרונות הפוטנציאליים לנושיו. בנסיבות אלה ובחוסר תום הלב של המערער, לא ראה בית המשפט עילה לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי. זאת ועוד, טענת המערער בדבר מצג שווא לא נמצאה מספיקה כדי לשנות את התוצאה, מה גם שלא הועלתה בבית המשפט המחוזי. אשר על כן, הערעור נדחה מבלי לפסוק הוצאות, בהתחשב בהקשר הפרוצדורלי ובהיעדר תגובה מצד המשיבים.