ת"א 1697/01

תקציר

המחלוקת נסובה סביב השיטה הראויה לחישוב הפרשי הצמדה וריבית על פיצויים שנפסקו לסוכנות על ידי בית המשפט בגין מקרקעין שהופקעו על ידי המינהל. הסוכנות טענה כי יש להחיל את חוק פסיקת ריבית והצמדה, ואילו המינהל וצפריה טענו כי החוק לתיקון חוק הרכישה הוא המסגרת המתאימה. החוק האחרון, המאופיין כספציפי ביחס לאופיו הכללי של הראשון, נקבע על ידי בית המשפט כגובר עליו במקרה זה. בפסק הדין צוין כי זכותה של הסוכנות לפיצויים נובעת מדיני ההפקעות ולא מדיני החוזים או דיני העושר. לפיכך, קבע בית המשפט כי יש לחשב את הפרשי ההצמדה והריבית לפי החוק לתיקון חוק הרכישה. בנוסף, בית המשפט פירש את החוק כך שהקרן שנפסקת צריכה להיות צמודה למדד המחירים לצרכן וכי הריבית צריכה להיות מחושבת כריבית דריבית. ההחלטה התקבלה מתוך הבנה כי הפיצוי המופחת הקבוע בחוק לתיקון חוק הרכישה מיישם נאמנה את כוונת המחוקק. כמו כן, בית המשפט הבהיר כי גם את הטענה החלופית שהציגה הסוכנות, שביקשה חישובים נוספים על בסיס סעיף 8 לאותו חוק, יש לחשב לפי מדד המחירים לצרכן ובריבית דריבית. הסוכנות הונחה להגיש פסק דין מתוקן המשקף את פסיקת בית המשפט, ללא צורך בהוצאות נוספות.