עת"מ 63905-11-20

תקציר

העתירה קוראת תיגר על חישוב עלויות הפיתוח של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בנוגע לחכירת קרקע. העותרת טוענת כי שיטת רמ"י, המבוססת על הבנייה שאושרה בהיתר הבנייה, חורגת מההנחיות הרלוונטיות, הקובעות כי יש לחשב את עלויות הפיתוח לפי מלוא כושר הבנייה המותר בתב"ע. ההנחיות נועדו להפריד בין התנגדות השמאי לבין רכיב הפיתוח, שאינו מומחיותו של שמאי המקרקעין. בית המשפט מצא כי קביעתה של רמ"י נעדרת בסיס מפורש להוזלת עלויות הפיתוח ואינה מצדיקה חריגה מההנחיות. כמו כן, הערכת שווי הקרקע אינה ברורה האם היא משקפת פוטנציאל בנייה מלא או חלקי. בית המשפט פסק לטובת העותרת, והתיר לרמ"י לתקן את השומה אך הוזיל את עלויות הפיתוח בהתאם למלוא כושר הבנייה. זה מבטיח סימטריה בהערכה ועומד בהנחיות. רשות מקרקעי ישראל חויבה לשלם לעותר הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 15,000 ₪. ההחלטה מדגישה את חשיבות ההקפדה על ההנחיות ומבהירה את חישוב עלויות הפיתוח בשומות הקרקע, ומבטיחה כי הן מתבססות על מלוא כושר הבנייה המותר על פי התב"ע. פסק דין זה מהווה תקדים לשומות מקרקעין עתידיות על ידי מנהל מקרקעי ישראל.