סע"ש 19392-11-18

תקציר

התובעת, חברה פרטית המפעילה קווי תחבורה ציבורית, תבעה את עובדיה לשעבר, נהג אוטובוס, בגין גניבת קבלות נוסעים. הנאשם הואשם כי תיקף כרטיסי נסיעה וביטל אותם לאלתר באמצעות כרטיסי רב-קו אנונימיים שהיו ברשותו, תוך שהוא משלשל לכיסו את הקבלות. התובע דרש פיצוי בגין הפרת חובת אמונים, השבת הסכום שנגנב וסעד הצהרתי בדבר פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. הנתבע הכחיש את ההאשמות וטען כי מדובר בתביעה חריפה ונטולת יריבות. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי הנתבעת אכן גנבה קבלות נוסעים. מהראיות עולה כי הנאשם החזיק בכרטיסי רב-קו אנונימיים וביצע אלפי ביטולי כרטיסים במהלך עבודתו, "שיטת עבודה" המעידה על גניבה. הסבריו של הנתבע לביטולים אלה – תקלות במכונת הכרטוס – לא היו משכנעים וחסרו ראיות. בית המשפט קבע כי סכום הגניבה המוכח עומד על 13,877 ₪, והורה לנתבעת להשיב סכום זה, בצירוף ריבית משפטית, בתוך 30 יום. בנוסף, פסק בית המשפט לתובע פיצוי בסך 25,000 ₪ בגין הפרת חובת האמונים ותום הלב של הנתבע. כמו כן הוכרזה התובעת זכאית לפיצויי הפיטורים הצבורים של הנתבעת. עם זאת, התביעה להשבת ההודעה המוקדמת נדחתה, שכן נראה כי הסכום לא שולם לנתבע. פסק הדין קיבל את טענות התובע בחלקן, והנתבע חויב לשלם את הסכומים הנקובים, לרבות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בתוך פרק הזמן הנקוב. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה.