ע"פ 813/02

תקציר

מדינת ישראל ערערה על גזר הדין שנגזר על משיב שהורשע בשורה של עבירות, בהן התעללות בקטין, תקיפה בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות. הקורבנות היו אשתו וילדיו של המשיב, שסבלו מאלימות קשה כלפיו, שבוצעה לא פעם תחת השפעת סמים ואלכוהול. העונש המקורי היה 24 חודשי מאסר בפועל ו-24 חודשי מאסר על תנאי, אך המדינה ביקשה להחמיר בעונש בטענה ששירות המבחן לא המליץ על טיפול וכי העונש מקל יתר על המידה. עם זאת, נמצא כי המשיב לא יצר קשר עם גורמי הטיפול והמשיך להוות סכנה למשפחתו. בית המשפט, בהרכב השופט י' אנגלרד והשופט א' א' לוי, קיבל את הערעור, תוך שהוא מציין את חוסר נכונותו של המשיב לשנות את אורח חייו ואת הסיכון המתמשך שהוא מהווה לאחרים. בכך הם החמירו את עונש המאסר בפועל לארבע שנים, תוך השארת יתרת עונשו של בית המשפט המחוזי. החלטה זו התקבלה לאחר שיקול דעת מעמיק ולאור התנגדותו המתמשכת של המשיב לטיפול והצורך להעביר מסר חזק בכל הנוגע לאלימות בתוך המשפחה. הכרעת הדין נועדה לאזן בין הצורך בענישה צודקת לבין חומרת העבירות שבוצעו.