ע"א 1228/11

תקציר

הערעור הוגש בעקבות מחלוקת על חלוקת הנכסים בעקבות פירוק שותפות משפטית בשנת 2000. המערער, עו"ד ד"ר אמנון רפאל, ערער על דחיית בקשה לחייב את המשיבים, שותפיו לשעבר, לשלם לו 30.1% משווי המוניטין של השותפות. בין השותפים התגלעו חילוקי דעות שהובילו לפירוק השותפות ולהתדיינות משפטית רבת שנים. עו"ד ורו"ח ישראל ברון מונה לכונס הנכסים של השותפות. ברון החליט כי יש להעביר את שווי המוניטין של השותפות לעו"ד רפאל. המשיבים טענו כי המוניטין של השותפות שווה ערך למוניטין האישי שלהם וכי רפאל נטל את חלקו במוניטין בעת שפתח חברה משלו. בית המשפט המחוזי העדיף את חוות הדעת של המשיבים ופסק לטובתם, מה שהוביל את רפאל לערער. ערכאת הערעור הכירה במורכבות ההגדרה והכימות של מוניטין, אך לא מצאה כל טעות משפטית או יסוד עובדתי המצדיקים את ביטול החלטת בית המשפט המחוזי. השופטים הסכימו עם קביעת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה המערערת לא הצליחה להוכיח קיומה של שותפות מעבר למוניטין האישי של השותפים. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי גם אם היה רצון טוב כזה, חלקה של רפאל אינו עולה על זה של המשיבים. השופטים דחו גם את טענותיה של רפאל בהתבסס על הסכם השותפות והחלטות קודמות של בית המשפט. לבסוף הורה בית המשפט לרפאל לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין, ודחה את הערעור. השופט א' רובינשטיין והשופט א' פוגלמן הסכימו עם פסק דינו של השופט נ' סולברג.