תת"ע 2366-11-18

תקציר

הנאשם במקרה זה הורשע בנהיגה בזמן שלילת רישיונו ובנהיגה ברכב עם רישיון פסול, בניגוד לסעיפים 67 ו-2 לפקודת התעבורה. העבירות בוצעו בתחום שיפוטו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים. הנאשם ביקש לשנות את מקום השיפוט, דבר שאושר על ידי בית המשפט העליון, ולאחר מכן הודה במיוחס לו. התביעה טענה לענישה מחמירה, תוך שימת דגש על המסוכנות הנשקפת לשלום הציבור ועל חוסר כיבוד החוק על ידי הנאשם, בהתחשב בכך שהעבירות בוצעו בזמן שהיה נתון במאסר מותנה בגין עבירת תנועה קודמת. הם ביקשו עונש מאסר בפועל, לצד תקופה ממושכת של פסילת רישיון. מנגד, ההגנה ביקשה עונש שיקומי, בעקבות המלצות שירות המבחן למבוגרים, שהציעו צו מבחן והשתתפות הנאשם בקבוצות תנועה ייעודיות. ההגנה הדגישה את קבלת האחריות של הנאשם וביקשה להאריך את המאסר על תנאי. בית המשפט, לאחר ששקל את הערכים המוגנים ואת נסיבות המקרה, קבע את טווח הענישה הראוי להיות מאסר על תנאי ל-15 חודשי מאסר, עם טווח פסילת רישיון של 6 עד 24 חודשים. בית המשפט בחן את עברו התעבורתי של הנאשם, שכלל ריבוי עבירות, ומצא כי הנאשם הפגין זלזול בוטה בחוקי התעבורה. עוד ציינו כי הנאשם לא הפנים את חומרת מעשיו, למרות שגרם לתאונה קשה וריצה עונש עבודות שירות. בנסיבות אלה, בחר בית המשפט שלא להישמע להמלצות שירות המבחן. הנאשם הורשע ונגזרו עליו קנס של 1500 ₪ או 10 ימי מאסר, 18 חודשי פסילת רישיון, 3 חודשי מאסר בפועל והפעלת 6 חודשי מאסר על תנאי מתיק קודם, כך שבסך הכל 6 חודשי מאסר. בית המשפט גם הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ והעניק לצדדים זכות ערעור בתוך 45 יום. פסק הדין ניתן ביום 23.5.2021.