עת"מ 4062-04-09

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה בשל התנהלותם התברואתית הבלתי הולמת של העותר ושותפתו ראיסה בנוגע לניסיונם להשיג אשרת שהייה בישראל עבור ראיסה. ראיסה נכנסה תחילה לישראל בתואנות שווא והמשיכה לשהות בה באופן בלתי חוקי עד שנעצרה. העותר גם הסתיר מידע חיוני מהמשיב בפניותיו, דבר המלמד על חוסר ניקיון וזלזול בחוק. לגופו של עניין, השופט מגיע למסקנה כי החלטת המשיב הייתה סבירה. הם מדגישים כי למשיבה שיקול דעת רחב בהכרה במעמדם של מי שאינם אזרחים המבקשים תושבות קבע. במקרה דנן, יש יסוד סביר להניח כי הנישואין בין העותרת לבין ראיסה הם פיקטיביים, בעיקר משום שראיסה נכנסה לישראל במרמה, ושני הצדדים פעלו בחוסר יושר לאורך כל ההליך. השופט מפנה למספר פסקי דין קודמים התומכים בהחלטה זו, ומדגיש כי לזרים אין זכות אוטומטית להשתקע בישראל, ונטל ההוכחה מוטל על המבקשים להוכיח את אמיתות הקשר ביניהם. מאחר שהבירור המקדמי העלה חשש לאמיתות הנישואין, השופט קובע כי החלטת המשיב למנוע את כניסתה של ראיסה לישראל היא סבירה ודוחה את העתירה ללא צו להוצאות.