סע"ש 26059-03-17

תקציר

מר רון ליכטנפלד הגיש תביעה נגד ארגון תורה ומלאכה, מעסיקו לשעבר, בגין הפרות והגנות בדיני עבודה לאחר שפוטר מתפקידו כמנכ"ל. המחלוקת העיקרית נסובה סביב פרשנות חוזה העבודה שלו לגבי נסיבות פיטוריו וההטבות להן הוא זכאי. בית המשפט פסק לטובת ליכטנפלד ברוב הסעיפים. ראשית, בית הדין קבע כי ההתאחדות לא העמידה את ליכטנפלד לשימוע כדין טרם פיטוריו, ופסק לו פיצוי בסך 20 אלף שקל בגין הפרה זו. שנית, בית הדין בחן את סוגיית ימי החופשה הפדיון כפי שנקבע בחוזה העבודה. נקבע כי ליכטנפלד זכאי לפדיון 41 ימי חופשה, ושווי ימים אלה הוא 44,670 שקל. עוד קבע בית המשפט כי התובע זכאי לחודש הודעה מוקדמת נוסף, כפי שנקבע בחוזה, בנוסף לשלושת החודשים שכבר נקבעו, ופסק לו 20,000 ₪ בהתאם. כמו כן, חויבה האגודה לשלם לליכטנפלד 8,200 ₪ עבור הוצאות אחזקת הרכב בתקופת ההודעה המוקדמת בהתאם לחוזה העבודה. לבסוף הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה. השופטים, גב' דבורה גורין ומר עמוס הראלי, הדגישו כי הנתבעת לא הציגה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם ולא אחת ייחסו את אי הבאת עדים מסוימים להעיד. ככלל, בית הדין אישר את פרשנותו של התובע לחוזה העבודה ופסק לו את ההטבות המפורטות בו, בנוסף לפיצוי בגין הפיטורים שלא כדין.