ערר 115/17

תקציר

הוועדה המקומית דחתה בקשה להיתר להקמת תורן סלולרי בשל קרבתו לשכונת מגורים, והציעה למבקש להציג מיקומים חלופיים. ועדת הערר החליטה לקבל את הערר על סירוב זה, מאחר שהוועדה המקומית עיכבה שלא כדין את אישור הבקשה. ועדת הערר הדגישה כי הוועדה המקומית ידעה על המיקום המבוקש מאז שנת 2014 ויכלה להציע מיקומים חלופיים בשלב מוקדם יותר של התהליך. על פי תמ"א 36א', המסדירה הקמת תשתיות סלולריות בישראל, שיקול הדעת של הוועדות המקומיות באישור מתקנים כאלה מוגבל. ועדת הערר הסכימה עם טענת המערערת כי המתקן נחוץ לכיסוי סלולרי נאות באזור וכי המיקום המבוקש הוא בין שני מתקנים קיימים. עוד הדגישו כי הממונה על הקרינה אישר את הבקשה, תוך התחשבות בכל השימושים שאושרו בקרבת מקום, וכי הוועדה המקומית אינה יכולה לסרב להיתר או להוסיף תנאים המבוססים על שיקולי בטיחות קרינה. לפיכך, מאחר שהבקשה עמדה בדרישות תמ"א 36א ולא הייתה סיבה ממשית לדחייתה, התקבל הערר והבקשה להיתר אושרה. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל חברי ועדת הערר הנוכחים.