בש"א 2577/05

תקציר

המחלוקת נסובה סביב סעיף בפוליסת ביטוח המחייב הן את המבוטח והן את המבטח לקבל את קביעת המוסד לביטוח לאומי בדבר גובה נכותו של המבוטח. המבוטח, שנפל ונפצע בידו, ביקש לבטל סעיף זה, בטענה כי הוא מפלה וגובר על זכותו להציג חוות דעת רפואית מטעמו בבית המשפט. הוא טען כי מדובר בתנאי חוזה סטנדרטי, שאין לו יד במשא ומתן, וכי הוא שולל ממנו את זכותו למשפט הוגן. עם זאת, בית המשפט מצא כי פוליסת הביטוח, על אף היותה קולקטיבית, אינה חוזה אחיד שכן היא נבעה ממשא ומתן בין המבטחת לבין ועד עובדי פניציה המייצג את המבוטחים. מכאן, שהסעיף לא יכול להיחשב כמפלה כלפי המבוטח. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי הסעיף פועל כחרב פיפיות, המחייב את שני הצדדים באופן שווה, ובכך אינו מעניק למבטחת יתרון בלתי הוגן. לפיכך פסק בית המשפט לטובת המבטחת, קיבל את הבקשה והפך את קביעת הביטוח הלאומי בדבר אחוזי הנכות למחייבת את שני הצדדים. המשיב חויב לשאת בהוצאות הבקשה ולשלם למבקש 1,000 ₪ בתוספת מע"מ.