LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"פ 8145/12

החלטה עליון

📋
מספר הליך8145/12
📂
סוג הליךרע"פ
📅
תאריך19 בדצמבר 2012
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםראיד מוגרבי נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםא' שהם

תקציר

עקרונות משפטיים וחידושים בניתוח פסיקה - **נסיבות חריגות למתן רשות ערעור בגלגול שלישי**: בית המשפט מדגיש כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" - שלב פרוצדורלי שבו ערעורים שמורים בדרך כלל למקרים חריגים - מחייב זיהוי של שאלה ציבורית או משפטית מהותית העולה על אינטרסים אישיים. הפסיקה משקפת רף שמרני, ומדגישה כי רשות כזו ניתנת רק כאשר יש חשיבות ציבורית או משפטית משמעותית, או כאשר ניכר עוול משווע. עיקרון זה מחזק את חשיבות היעילות השיפוטית והימנעות מהתדיינות מיותרת בתיקים חסרי משמעות רחבה. - **סף למתן רשות על בסיס חומרת העונש**: ההחלטה מבהירה כי גם כאשר הטיעונים נוגעים לחומרת העונש שהוטל, התנגדויות אלה לבדן אינן מצדיקות מתן חופשה אלא אם כן יש סטייה ניכרת ממדיניות הענישה שנקבעה. פסקי הדין המצוטטים (למשל, יאסין נ' מדינת ישראל, סיאם נ' מדינת ישראל, ששון נ' מדינת ישראל) קובעים כי מדיניות הענישה היא אמת מידה מנחה, וחריגות שאינן משמעותיות אינן מצדיקות ביקורת נוספת בערעור. זה שומר על עקביות בגזר הדין ומרתיע ערעורים המבוססים אך ורק על אי הסכמה על חומרת העונש. - **הערכת הצדקת גזר הדין ושיקול הדעת של בית המשפט**: בית המשפט מוצא כי גזר הדין של בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם אמות המידה המשפטיות המקובלות, תוך התחשבות בגורמים כגון חומרת מעשיו של העבריין, זלזול בשלטון החוק, עבר קודם וההקשר שבו בוצעו העבירות. הניתוח מדגים שיקול דעת שיפוטי המופעל בגבולות המקובלים, תוך שימת דגש על גישה הוליסטית לגזר הדין המאזנת בין שיקולי ענישה לבין פרטי המקרה. - **הערכת טענות הסתמכות ותשתית עובדתית**: ההנמקה המשפטית דוחה את הסתמכותו של המבקש על הבטחות או הסכמים כביכול שייתכן שהשפיעו על ההתנהגות, תוך ציטוט היעדר ביסוס עובדתי. זה ממחיש עיקרון שטענות הסתמכות חייבות להיות נתמכות בראיות קונקרטיות והן כפופות לבחינה מדוקדקת במסגרת הליך הערעור. העיקרון מחזק את הגישה הזהירה של בתי המשפט לטענות שעלולות לערער את הסופיות והעקביות של גזר הדין. - **דוקטרינת אי ההתערבות בשיקול הדעת של בית המשפט לערעורים**: ההחלטה מאשרת מחדש כי בתי המשפט לערעורים אינם מחויבים להעריך מחדש תיקים רק בגלל פערים בגזר הדין או בהתערבויות בערעור, אלא אם כן יש סטייה ניכרת ממדיניות או שאלה משפטית מהותית. בית המשפט קובע במפורש כי עונשים מוגברים על ידי בתי משפט לערעורים אינם מצדיקים באופן אוטומטי ערעור נוסף, תוך הדגשת כיבוד שיקול הדעת של ערכאת הערעור ויציבות בהחלטות שיפוטיות. - **חידוש משפטי בפסיקה**: בעוד שהעקרונות מאשרים במידה רבה את הסטנדרטים המשפטיים הקיימים, ההחלטה מגבשת את הקריטריונים לפיהם בתי המשפט לערעורים ידונו במקרים לבחינה נוספת, במיוחד ביחס לחומרת הענישה והחשיבות הציבורית. הוא מדגיש כי תנאי סף פרוצדורליים ושיקול דעת שיפוטי מהותי פועלים יחדיו לשמירה על יעילות ועקביות שיפוטית, תוך שילוב גישה השומרת על שלמות המערכת המשפטית תוך שמירה על זכות הערעור. לסיכום, הפסיקה מדגישה גישה זהירה אך עקרונית כלפי ערעורים, תוך הדגשת חשיבותן של נסיבות חריגות, הקפדה על מדיניות ענישה קבועה וביסוס עובדתי יסודי לפני מתן ביקורת שיפוטית נוספת. ההחלטה תורמת לבהירות לגבי היקף וגבולות ההתערבות בערעור, ומחזקת דוקטרינות ליבה של ודאות משפטית ושיקול דעת שיפוטי.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןפקודת ביטוח רכב מנועיפקודת התעבורה

רע"פ 8145/12 ראיד מוגרבי נ' מדינת ישראל, עליון (19.12.2012)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית