עת"א 21143-09-11

תקציר

החלטת ועדת השחרורים להעניק למשיב מס' 2 שחרור על תנאי אינה סבירה ולא תעמוד. המשיב מרצה עונש מאסר חמישי בגין ריבוי עבירות, לרבות סחר בנשק, ובעל עבר של רצידיביזם. בהתחשב באופי פשעיו, שחרורים קודמים שהסתיימו בעבירה חוזרת, והתנהגותו השלילית בכלא, החלטת הוועדה לשחררו פגומה. המידע שהוצג בפני הוועדה בדבר תקיפת אסיר אחר על ידי המשיב, שאומת על ידי מקורות רבים, יחד עם הימנעותו מטיפול בגין שימוש בסמים, משמעותו סכנה לציבור. בעוד שהוועדה ראתה בדיווחים חיוביים פרטיים על המשיב אמינים, היה עליה לתת משקל רב יותר להערכות הרשמיות של רשויות הכלא, שהיו שליליות. זאת ועוד, תכנית הטיפול המוצעת על ידי המשיב אינה עולה בקנה אחד עם המלצות העובדת הסוציאלית. בית המשפט העליון מתערב במקרה זה בשל חוסר הסבירות של החלטת הוועדה, ומדגיש כי שחרורו של המשיב מהווה סיכון לשלום הציבור. משכך, מורה בית המשפט להותיר את המשיב במאסר עד תום תקופת מאסרו. פסק דין זה מחייב, מבטיח את המשך מאסרו של המשיב ומונע את שחרורו בטרם עת.