תפ"ח 63571-10-15

תקציר

הנאשם, קטין, הורשע בשני סעיפים של ניסיון רצח והחזקת סכין. הוא ובן דודו תכננו פיגוע דקירה נגד יהודים מסיבות אידיאולוגיות. הם הצטיידו בסכינים, הלכו שלושה קילומטרים לפסגת זאב ודקרו שני אנשים. הקורבן הראשון היה צעיר בן 20, שהצליח להימלט. הקורבן השני היה ילד בן 12, שנדקר מספר פעמים ונותר במצב אנוש. הנאשם נעצר והודה במעשיו, תוך שהוא מביע חרטה חלקית. שירות המבחן המליץ על גישה שיקומית, אך בית המשפט שם בראש סדר העדיפויות את האינטרס הציבורי ואת חומרת העבירות, וגזר על הנאשם 12 שנות מאסר, שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי של 80-100 אלף שקל לכל נפגע. השופטים שקלו את גילו הצעיר של הנאשם, את נסיבות העבירות ואת התקדמות השיקום שהושגה במהלך מעצרו, אך בסופו של דבר ביקשו להעביר מסר מרתיע, נוכח גל הפיגועים בישראל. הכרעת הדין הדגישה את הצורך בתגובה חריפה למעשים כאלה, במיוחד כאשר הם מונעים ממניעים לאומניים, וציינה כי גילו של הנאשם אינו פוטר אותו מעונש משמעותי, אם כי גילו הצעיר ישפיע על משך מאסרו. ההחלטה דחתה את האפשרות לגישה שיקומית ועונשית משולבת, תוך הדגשת הסתירה בין שתי המטרות.