עע"מ 5575/08

תקציר

שני ערעורים אלה מערערים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין סמכויותיהם של חברים בפועל במוסד תכנון. השאלה הספציפית היא האם חברים אלה רשאים לפנות למועצה הארצית לתכנון ובנייה כדי לערער על החלטת הוועדה המחוזית. עניינו של התיק בערר שהגישו שלושה גורמים במועצה הארצית, שניים מהם היו חברים בפועל בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. הערר נגע לדחיית הוועדה המחוזית את תוכנית המתאר המקומית לבנייה בירושלים. המועצה הארצית קיבלה את הערר וביטלה את החלטת הוועדה המחוזית, אך מאוחר יותר הפך בית המשפט המחוזי את החלטת המועצה הארצית בנימוק שלחברים בפועל אין סמכות להגיש את הערר. השאלה המרכזית הניצבת בפני בית המשפט העליון היא האם חברים בפועל, שמונו לפי סעיף 48א לחוק התכנון והבנייה, מוסמכים לצרף שני חברים נוספים לערער על החלטת הוועדה המחוזית בפני המועצה הארצית. השופט גרוניס קובע כי הם אינם, נוכח שתיקת החוק בסוגיה זו, ההבנה הכללית של תפקידם של מחליפים במשפט הישראלי, הקשיים המעשיים הנובעים מהכרה בסמכותם לערער, ואי הוודאות הרבה שתנבע מפרשנות כזו. גרוניס מדגיש כי סמכויות החברים בפועל נלוות להשתתפות בישיבות מוסד התכנון ואינן משתרעות על ערעור על החלטות המוסד. השופט ג'ובראן מסכים עם פסק דינו של גרוניס. גם השופטת ארבל מסכימה, ומדגישה את הקשיים המעשיים ואת המצב החקיקתי הקיים. ארבל מציינת כי המחוקק יכול במפורש להעניק סמכויות רחבות יותר לחברים מכהנים, אם יבחר בכך. בית המשפט דוחה אפוא את שני הערעורים ומורה למערערים לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של המשיבים.