רע"א 4370/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור ולאחר מכן ערעור נגדי על סכסוך מקרקעין בתל אביב. המבקשים, שהם בעלים חלקיים של שתי חלקות קרקע, חלקו על החזקה והפיתוח של עיריית תל אביב בקרקע, שהחל בשנת 1989 לצורך סלילת נתיבי איילון. המבקשים טענו כי התכנית פסולה וביקשו דמי שימוש מהעירייה. בית משפט השלום בתל אביב דחה את טענותיהם וקבע את שווי הקרקע על סמך שומות מס, תוך שהוא פוסק גם את שכר הטרחה. לאחר מכן ערערו המבקשים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר דחה את טענותיהם, מה שהוביל לגלגול שלישי של התיק עם בקשת רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. הפסקה לעיל מפרטת את תמצית פסק הדין, דוחה את הבקשה מחוסר שחר, ונוגעת במספר נקודות מרכזיות. ראשית, שיקול הדעת של ערכאות נמוכות יותר בהחלטות פרוצדורליות ובממצאים עובדתיים נשמר, כאשר ערכאת הערעור נמנעת מלהתערב בעניינים אלה. טענות המבקשים בדבר ניהול ההליכים בבית המשפט המחוזי, ובפרט הזמן שהוקצב לטיעונים בעל-פה, נמצאו בלתי סבירות. בפסק הדין מוזכר גם חוסר ההצלחה של המבקשים בתביעותיהם והתנהלותם בהליך משפטי שנמשך עשור, המצדיק את החלטות בתי המשפט בעניין שכר טרחת עורכי הדין. לבסוף, לגופן של טענות המבקשים באשר למהות התיק לא היה די כדי להצדיק ערעור נוסף, ובכך להביא לדחיית הבקשה.