עת"מ 4879-03-11

תקציר

העותרים, בני זוג נשואים, הגישו עתירה מנהלית נגד החלטת יו"ר הוועדה להתנגדויות חוץ שסירבה לשדרג את רישיון הישיבת הקבע של העותר, תושב האזור, לרישיון א/5 בדרך של איחוד משפחות עם אשתו, תושבת קבע ישראלית. הבקשה לאיחוד משפחות אושרה בשנת 1998, אך מעמדה של העותרת מעולם לא שודרג. העותרים טענו כי קיימת הצדקה לשדרג את מעמדם בשל שיהוי בלתי סביר שנגרם על ידי המשיב. האיחור הראשון היה ארבע השנים שלקח לאשר את בקשתם, השני היה קשור לתקופה שנקבעה בהיתר המת"ק השני, והשלישי היה העיכוב בטיפול בבקשת השדרוג שלהם. עם זאת, ועדת ההתנגדויות דחתה את טענותיהם והעתירה שהגישו העותרים לאחר מכן לא שכנעה את בית המשפט אחרת. בית המשפט מצא כי העותרים לא התייחסו לטענת המשיב כי התגוררו ברמאללה עד שנת 1999 ולא בירושלים כפי שהוצהרה, דבר שהיה גורם מרכזי בהחלטה לדחות את שדרוג מעמדם. יתר על כן, העותרים לא התנגדו לתקופה הנקובה בהיתר המת"ק השני בעת הוצאתו, ואף שיבחו את המשיב על כך שהתיר את חידוש ההיתר לפני פקיעת תוקפו של הקודם. ככלל, בית המשפט לא מצא כל טעות או שיהוי בלתי מוצדק מצד המשיב המצדיקים שדרוג מעמדו של העותר ודחה את העתירה תוך שהוא מורה לעותרים לשלם את הוצאות המשיב.