ת"פ 3715/07

תקציר

בית המשפט זיכה את הנאשם מכל האישומים מחמת ספק סביר. הנאשם הואשם בשני אירועים נפרדים – האחד של איומים ותקיפה כלפי מר שקורי, והשני של שיבוש הליכי משפט. באישום הראשון קיבל השופט את גרסתו של שחורי כי הנאשם איים עליו ותקף אותו. השופט מצא כי הראיות, לרבות הקלטה של האירוע שנעשתה על ידי שקורי, מלמדות בבירור על אשמתו של הנאשם. טענת הנתבע כי ההקלטה מטעה ואמירותיו השונות והסותרות לגבי האירוע פגעו באמינותו. לפיכך הרשיע אותו השופט בתקיפה ואיומים. באשר לאישום של שיבוש הליכי משפט, התביעה לא הצליחה להביא ראיות מספיקות לכך שהנאשם התכוון לשבש הליכים משפטיים. המכתבים שכתב הנאשם לעד, מרדכי מזרחי, בבקשה שלא להסתבך בסכסוך בין הנאשם לבין שקורי, נשלחו סמוך למועד הגשת כתב האישום ולא הזכירו במפורש את ההליך הפלילי. התביעה לא הוכיחה כי הנאשם ידע על כתב האישום או כי מזרחי יעיד נגדו בעת שליחת המכתבים. נוכח היעדר ראיות, פסק השופט לטובת הנאשם מחמת ספק סביר. השופט הדגיש כי נראה כי הכוונה מאחורי המכתבים ממוקדת יותר בהשפעה על עדותו של מזרחי בהליך האזרחי, מה שמטיל ספק נוסף באישום של שיבוש הליכי משפט הקשור להליך הפלילי. כתוצאה מכך, זוכה הנאשם מאשמת שיבוש הליכי משפט, אך הורשע בתקיפה ובאיומים בתיק הראשון. פסק הדין ניתן בנוכחות הנתבע והתובע ביום 21.6.2012.