עמ"נ 30939-10-10

תקציר

הערעור מערער על החלטה בדבר מיסוי מוניציפלי של נכס בבעלות המערערת, המשמש ליצירת סרטי סימולציה לפרויקטים בתחום הנדל"ן. סיווג המס של הנכס קובע את שיעור המס, כאשר ל"תעשייה ומלאכה" יש שיעורים נמוכים יותר מאשר ל"בניינים שאינם למגורים". המערערת טוענת כי יש לסווג את פעילותם היצירתית, ההפקה, הכוללת שימוש במחשבים ובמצלמות ליצירת סרטי סימולציה, כ"תעשייה ומלאכה". עם זאת, המשיבה טוענת כי השימוש העיקרי בנכס הוא שירותי, המצדיק את סיווגו הנוכחי כ"מבנים שאינם למגורים". בית המשפט, בהסכמת המשיב, מאשר את ההחלטה. תוך הכרה באלמנט היצירתי, מציינת השופטת כי פעילותה של המערערת שונה מסדנאות מסורתיות. ההחלטה מתבססת על הפסיקה הקיימת, המפרשת את המונח "בית מלאכה" בצמצום, ועל תכלית ההקלה במס לסדנאות, שהיא חברתית ואינה קשורה לעסקיה של המערערת. יתר על כן, הכללת המערערת תחת "תעשייה ומלאכה" הייתה מותחת את ההגדרה מעבר לכל היגיון. מכיוון שאין סיווג "שירותים", מוחל הסיווג השיורי של "מבנים שאינם למגורים", שאמנם רחב, אך מתאים יותר מ"תעשייה ומלאכה". השופט מדגיש כי בית המשפט מתערב במשורה בהחלטות מיסוי, ובמקרה זה החלטת ועדת הערר הייתה סבירה. לפיכך, הערעור נדחה, כאשר כל צד נושא בהוצאותיו.