עמ"ש 39464-08-21

תקציר

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הורה תחילה לאב לשלם מזונות בסך 1780 ₪ לחודש לבת זוגו לשעבר עבור בתם המשמורת המשותפת. האב ערער על החלטה זו, ובית המשפט המחוזי ביטל את פסק הדין והחזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת פסק דין חדש שילך בעקבות הפסיקה הרווחת וישקול בין היתר את הכנסות האם, הסדרי המגורים והזמן שהילד מבלה עם כל אחד מההורים. בית המשפט לענייני משפחה הוציא פסק דין חדש, המתחשב בהשפעות מגפת הקורונה על המצב הכלכלי וקובע כי הכנסתה של האם עומדת על 5300 ₪ לחודש, בהתאם לשכר המינימום, שכן היא לא חזרה לעבודה מאז שפוטרה. בית המשפט שקל גם את הכנסות הצדדים ואת הזמן שהילד מבלה עם כל אחד מההורים, וחישב כי על האב לשלם 1100 ₪ לחודש מזונות ילדים, כולל עלות אחזקת חלקו של הילד, ו-60% מהוצאות רפואיות, שיניים וחינוך חריגות. האב ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בטענה כי בית המשפט לענייני משפחה יצר מערכת עובדות חדשה שלא הייתה קיימת קודם לכן ולכן אין להתחשב בה. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, תוך שהוא מסכים עם שיקול דעתה של הערכאה הנמוכה יותר בקביעת מזונות וקובע כי החישובים היו סבירים וחושבים קדימה. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי חישובי המזונות צריכים להתבסס על נסיבותיו של כל מקרה ולא על נוסחה מתמטית נוקשה. השופטים הסכימו עם פסיקת בית המשפט לענייני משפחה, אך הציעו כי ההוצאות החריגות יחולקו שווה בשווה בין ההורים. האב חויב לשלם את שכר טרחת עורך הדין של האם, שהופחת ל-10,000 ₪, ופסק הדין הראשוני של בית המשפט לענייני משפחה אושר במידה רבה.