ע"א 158/68

תקציר

פסק הדין עוסק במקרה שבו עובדי שתי חברות, שפעלו כיחידה כלכלית אחת, ביקשו לקבל בחזרה שכר שלא שולם. לחברות היו הנהלה משותפת ועובדים, וכל חברה תרמה באופן שווה לשכר העובדים. בית המשפט המחוזי פסק לטובת העובדים והורה למפרק החברות לשלם להם מראש את החוב המגיע להם, עד למקסימום של 3,150 לירות מכל חברה. כונס הנכסים הרשמי טען כי העובדים צריכים לקבל תשלום מקסימלי אחד בלבד משום שהם עובדים עבור גוף כלכלי אחד. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהכיר בזכותם של העובדים לקבל פיצויי פיטורים משתי החברות, שכל אחת מהן נחשבת ליחידה משפטית נפרדת. השופטים הכירו בכך שאנשים יכולים לעבוד אצל מספר מעסיקים במקביל ולקבל שכר יחסי בהתאם. במקרה זה, מאחר שהעובדים עבדו בשתי החברות במקביל והחברות הסכימו להתחלק בהוצאות השכר שווה בשווה, העובדים היו זכאים לקבל מכל חברה חלק ראוי משכרם עד למקסימום החוקי של 3,150 לירות מכל חברה. עוד הודגש בפסק הדין כי העסקה משותפת של עובדים על ידי שתי ישויות משפטיות נפרדות אינה מהווה אוטומטית שותפות ביניהן. משכך, נדחה הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, והכונס הרשמי חויב בהוצאות המפרק.