ע"ו 45338-01-19

תקציר

הוועדה הפסיכיאטרית האריכה את אשפוזו הכפוי של אדם בבית החולים מזור עד ליום 10.2.2019, בשל מחלתו הסכיזואפקטיבית והסיכון לפגיעה בו ובאחרים. עם זאת, השופט שמואל ברלינר קבע כי יש לבטל את החלטת הוועדה. המערער אושפז בתחילה על פי צו בית משפט, אך בהמשך עבר לאשפוז מרצון. באותו יום בו התכנסה הוועדה לדון בהארכת שהותו של המערער, חתם על טופס הסכמה לאשפוז מרצון. השופט קבע כי הוועדה אינה מוסמכת להאריך את האשפוז הכפוי, שכן הסכמת המערער לאשפוז מרצון כבר ניתנה ואושרה. השופט ברלינר הדגיש כי יש להעדיף ככל האפשר אשפוז מרצון, שכן הוא פוגע פחות בחירותו של המטופל ומקדם יחסי רופא-מטופל חיוביים. עוד הבהיר כי הסכמה מדעת של המטופל, אף שהיא נחוצה, יכולה להיות מקלה עבור חולי נפש שכושר השיפוט שלהם נפגע. השופטת קבעה כי המערער אושפז על בסיס התנדבותי ויש לשחררו עד ליום 27.1.2019, אלא אם צו כדין יאריך את שהותו. החלטה זו באה לכבד את רצונו של המערער ולמזער את הפגיעה בחירותו, ולאשפז אותו בניגוד לרצונו רק במידת הצורך.