ע"א 3706/91

תקציר

פסק דין זה של בית המשפט העליון, שניתן על ידי הנשיא שמגר, עוסק בשתי בקשות מתחרות לצווי קיום צוואה בנוגע לצוואותיה של אישה שנפטרה, שפרה רחמינוב (שאולוב). הבקשה הראשונה, שהוגשה על ידי אחותו של המנוח (המשיב), הסתיימה בצו מיום 14.12.90. הבקשה השנייה, שהוגשה על ידי אחיו של המנוח (המערער), ביקשה צו קיום צוואה מוקדמת יותר. המחלוקת המרכזית נסובה סביב חובת הפרסום לבקשות מסוג זה, כמתחייבת מתקנה 303 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וסעיף 67 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. מנדט זה לא מומש על ידי המשיב, שלא פרסם מחדש את בקשתו המתוקנת לאחר תיקון שמו של המנוח. כתוצאה מכך נמנעה מבעלי העניין ידיעת הבקשה וזכותם להתנגד. בית המשפט קבע כי אי עמידה בדרישות הפרסום הופכת את צו קיום הצוואה הראשון לחסר תוקף. היא הדגישה כי תכליתו של כלל הפרסום היא להבטיח כי תובעים ונושים אחרים של העיזבון יהיו מודעים ויוכלו להתנגד, דבר שנפסל במקרה זה. לפיכך בוטל הצו מיום 14.12.90. עם זאת, בית המשפט אישר את ביטולו של צו קיום הצוואה השני, מיום 15.4.91, שכן הוא ניתן על סמך צוואה שלכאורה פסולה בשל קיומה של הצוואה הקודמת. עוד המליץ פסק הדין כי מחוקק המשנה יתקן את הליכי הפרסום כך שיכללו פרטים מזהים כגון מספרי תעודת זהות, כדי למנוע סיבוכים דומים בעתיד. בקשות שני הצדדים לצווי קיום צוואה לא צלחו, והותירו את עניין עזבונו של המנוח ללא פתרון.