רע"פ 8457/99

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי ערעור שניתן על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה בעניין עבירות העלמת מס של יחיד (המבקש). המבקש הורשע תחילה בשורה של סעיפים, בהם הוצאת חשבוניות מס ללא תשלום במועד, הוצאת חשבוניות ללא זכאות וניהול פנקסי חשבונות לא מדויקים. בית משפט השלום גזר על המבקש 36 חודשי מאסר בפועל, 24 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 100 אלף שקל. המבקשת ערערה על גזר דין זה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בטענה כי נסיבותיה האישיות מצדיקות עונש מופחת. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המבקש, הפחית את תקופת המאסר לשישה חודשים והחליף את דרישת עבודות השירות. בנוסף, הופחת סכום הקנס ל-50 אלף שקל. משלא היה שבע רצון מהעונש המופחת, פנה המבקש לערעור נוסף, הפעם בפני כבוד השופטים ד' ברלינר, ש' רוטלוי וצ' המר, בטענה כי יש לשקול את האפשרות לבצע עבודות שירות במקום לרצות עונש מאסר. המשיב, לעומת זאת, תמך בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. כבוד השופטים, לאחר ששקלו את הבקשה, החליטו שלא ליתן רשות ערעור, בנימוק של הכלל לפיו דיון שלישי מותר רק בנסיבות חריגות, כגון העלאת שאלות חוקתיות או משפטיות בעלות השלכות רחבות יותר. מאחר שטענות המבקש התמקדו אך ורק בחומרת העונש, הגיעו השופטים למסקנה כי אין עילה המצדיקה ערעור נוסף. כמו כן, הם הדגישו כי גזר הדין הקיים אינו מצדיק התערבות. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והמבקש חויב להתחיל לרצות את עונשו ביום 26.12.99.