ע"פ 2169/10

תקציר

הערעורים על עונש המאסר שנגזר על המערער, שהורשע בחבלה בכוונה מחמירה, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים, יידחו בשל נסיבותיו המיוחדות של המקרה. המעשים שביצע המערער, שכללו דקירה של המתלוננת, היו חמורים ושרירותיים, תוך סיכון ממשי לביטחונו האישי. המערער הפגין זלזול בוטה בחיי אדם וגרם למתלונן נזק בלתי הפיך, אך לא הביע חרטה עד לשלב גזר הדין. בעוד שעונשו של בית המשפט המחוזי של 44 חודשי מאסר, יחד עם הוראות נוספות, מוצדק בשל חומרת העבירות, שחרורו המוקדם של המערער מסבך את העניין. ערעור המדינה להחמרת העונש יתקבל באופן חלקי, כך שעונש המאסר על תנאי יוגדל ל-24 חודשים, בעוד יתר הוראות העונש של בית המשפט המחוזי נותרו ללא שינוי. גילו הצעיר של המערער ועברו הפלילי הנקי מוכרים, אך חומרת המעשים והיעדר חרטה מיידית מצדיקים את פסק הדין. פסק הדין מביא בחשבון את שחרורו של המערער ואת הימנעותה של המדינה מלהתנגד לכך, מתוך הכרה בנזק המשמעותי שתגרום החזרתו לכלא. השופט א' גרוניס והשופט ס' ג'ובראן מסכימים עם ההחלטה.