ת"א 70901-12-20

תקציר

התובע, איש עסקים הטוען כי עבד עם הנתבעת מס' 1 במשך כ-15 שנה, תובע סך של כ-11.5 מיליון ₪ בגין שכר שלא שולם וזכאויות נוספות. הנתבע מס' 1 ושותפיו, נאשמים מס' 2 ו-3, מכחישים את הטענות והעלו מספר השגות מקדמיות, לרבות השתק שיפוטי, התיישנות ופורום לא ראוי. פסק הדין של השופט דוחה את כל ההתנגדויות המקדמיות של הנאשמים. ראשית, השופט קובע כי תביעתו של התובע בישראל אינה סותרת את תביעתו הקודמת בדרום אפריקה, שכן התביעה הנוכחית מכסה מחלוקת רחבה יותר. שנית, באשר לתקופת ההתיישנות, השופט מוצא כי נדרשת חקירה עובדתית מקיפה, וחלק מההודאות לכאורה של הנאשמים עשויות לאפס את תקופת ההתיישנות. שלישית, השופט דוחה את הטענה כי התביעה היא לשכר הנובע ממעשים בלתי חוקיים, וקובע כי התובע לא ביצע מעשים בלתי חוקיים וכי החוזה אינו בהכרח חסר תוקף. רביעית, השופט קובע כי ישראל היא הפורום המתאים, בהתחשב בכך שהנאשמים הם אזרחי ישראל, וחלק מהאירועים והנאשמים נמצאים בישראל. לבסוף, השופט מסרב למחוק כל טענה או מסמך מהצהרת התובע, בהתחשב בכך שבית המשפט לא צריך לפעול כ"עורך-על" של כתבי טענות. השופט מורה לתובע להציג את ראיותיו בתוך 45 יום, ולנתבעים יהיו עוד 45 יום להגיב.