בג"צ 6242/20

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה על הסף, בעיקר משני טעמים. ראשית, העותר אינו יכול להמשיך בחלוקת חובו שכן מתן צו חדלות פירעון מקפיא את כל הליכי הגבייה לפי סעיף 121 לחוק חדלות פירעון. מעמד משפטי זה מייתר כל דיון עכשווי על חלוקת חובות. שנית, העותרת לא מיצתה את כל הדרכים החוקיות העומדות לרשותה, ובפרט את אלה המפורטות בתקנות לגביית קנסות, אגרות והוצאות. העותרת לא פעלה בהתאם להליכים המשפטיים הראויים להתנגדות להחלטות המרכז, כגון בקשה לעיון חוזר לפי תקנות 17 ו-18, טרם הגשת העתירה. על אף שבקשתה של העותרת מיום 17.8.2020 הוגדרה כ"התנגדות", הרי שביסודה מדובר בבקשה לעיון חוזר ולא בהתנגדות פורמלית כהגדרתה בתקנות. בנוסף, עדיין עומדת בפני העותר האפשרות להגיש בקשה לעיכוב ביצוע צו המאסר בגין קנס באמצעות בית המשפט המנפיק. לגופה, אין בעתירה הצדקה לערער על החלטות המרכז, שכן העותר נמנע באופן עקבי מלהציג סיבה מוצדקת לאי תשלום הקנס המוסכם או להראות שינוי נסיבות רלוונטי המצדיק שינוי בתנאי התשלום. יש לציין כי העותר לא שילם תשלומים כלשהם בגין החוב, גם אלה שלטענתו יכול היה לעמוד בהם. אשר על כן, העתירה נדחית, ללא צו להוצאות בשל נסיבותיו הספציפיות של המקרה, והחלטה זו ניתנה רשמית ביום 26.1.2021.