ת"א 11192-04-24

תקציר

הנתבעים, המתגוררים בחו"ל, טענו כי כתב התביעה שהגישו התובעים לא הומצא כדין, שכן ייפויי הכוח שהציגו התובעים, המסמיכים את משרד עורכי הדין ארדינסט לייצגם, הוגבלו לנסיבות ספציפיות שאינן קשורות לתביעה הנוכחית. התובעים טענו כי הנתבעים הגבילו את ייפוי הכוח בחוסר תום לב, וכי משרד עורכי הדין ייצג אותם באופן שוטף בעניין. השופט סיכם את מטרות ההמצאה בהליך משפטי, הכוללות החלת סמכות בית המשפט על הנתבע, יידוע הנתבע וייעול ההליך. מאחר שהנתבעים שוהים בחו"ל, דנה השופטת בהליכי ההמצאה הרלוונטיים, לרבות המצאת המסמך לעורך דינו או נציגו של הנתבע בישראל. השופט הבחין בין המצאה לעורך דין לבין ייפוי כוח, וציין כי יש לבחון את ייפוי הכוח במקרה הראשון, בעוד שאופי הקשר, משכו ותחומי הקשר נלקחים בחשבון במקרה האחרון. באשר לטענת התובעים לחוסר תום לב, הדגישה השופטת כי עמידה על זכות פרוצדורלית אינה מהווה בהכרח חוסר תום לב, ולא מצאה כל ראיה לכך שהנתבעים פעלו בחוסר תום לב או ניסו להתחמק מההמצאה. מאחר שייפוי הכוח לא הסמיך את משרד עורכי הדין לטפל בתביעה הנוכחית, קבע השופט כי כתב התביעה לא הופק כדין וכי חובת הנתבעים להגיש כתב הגנה לא הופעלה. התובעים חויבו להמציא את כתב התביעה כדין עד למועד שנקבע, ואילו בקשת הנתבעים להוצאות נדחתה בשל אי הצגת ייפוי הכוח השני.