ע"פ 284/74

תקציר

המערערים הורשעו בעבירה על חוק התכנון והבנייה בבית משפט השלום ברחובות והוטלו עליהם קנסות ועונשי מאסר בגין בנייה בלתי חוקית. המקרה עסק בשני מבנים על חלקת אדמה ברחובות. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה העניקה למערערים היתר לבנות מבנה בן ארבע קומות מבלי להרוס מבנה קטן קיים, שהיה בלתי חוקי על פי התב"ע. לוועדה לא הייתה סמכות להנפיק היתר זה, והוא בטל. בנוסף, בנו המערערים קומה נוספת ללא קבלת היתר וביצעו שינויים בבניין הקיים. בית המשפט המחוזי אישר את ההרשעה ואת גזר הדין, אך הורה על דיון מחודש בצו ההריסה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי והדגיש את חומרת הבנייה הבלתי חוקית. בית המשפט קבע כי פעולות הוועדה פסולות שכן הן סותרות את תוכנית בניין העיר. היתר בנייה שהוצא שלא כדין נחשב בטל ואין לו ערך משפטי. בית המשפט התייחס גם לטענת המערערים המבוססת על סעיף 215 לחוק התכנון והבניה, וטען כי היתר שניתן עקב הודעה כוזבת שונה מהיתר שניתן שלא על פי שיקול דעתה של הרשות. האחרון בטל ומבוטל הן במשפט הפלילי והן במשפט האזרחי. בית המשפט העליון הוסיף ומתח ביקורת על התנהלותה ההפקרת של עיריית רחובות ועל תפקידה של הוועדה המקומית בהוצאת היתרים בלתי חוקיים ובהעלמת עין מבנייה בלתי מורשית נוספת. צוין כי הקנסות אינם מספיקים כדי להרתיע בנייה בלתי חוקית, מה שמוביל לשחיתות של גופים ממשלתיים. לפיכך, עונשי המאסר שהוטלו על ידי השופט אושרו. פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לרבות צו ההריסה, הושאר ללא הפרעה, והערעור נדחה. פסק דין זה משמש אזהרה מפני בנייה בלתי חוקית וההשלכות של התעלמות מהחוק.