רע"א 4732-11-10

תקציר

המחלוקת בין שני שותפים בנוגע לחלוקת הרכוש המשותף שלהם הוכרעה לטובת שינוי שביקש המבקש. החלטת בית משפט קמא המקורית קבעה כי הדרך הטובה ביותר לפירוק השותפות היא לרשום את הבית כבית משותף, ובכך להקצות את מקומות החניה מתחת לדירת המשיבים באופן בלעדי להם. עם זאת, השופט היושב בפסק דין זה סבור כי גישה הוגנת יותר היא להכיר בשימוש השווה בחניות על ידי שני הצדדים לאורך השנים ובקושי של המבקש לגשת לדירתו ללא חניה סמוכה. לפיכך, החניות והבנייה הנוספת מתחת לדירתו של המבקש יירשמו כרכוש משותף, דבר שיבטיח את המשך גישתו של המבקש לחניה. החלטה זו נתמכת גם בבקשתם המקורית של המשיבים לראות בתוספת הבנייה רכוש משותף. בעוד שפסק הדין מתייחס לחלוקת הנכס, לרבות החניה ותוספת הבנייה כנכסים משותפים, הוא שומר על קביעתו של בית משפט קמא בעניין חלוקת הנכס בשמים, שכן המבקש לא סיפק עילה מספקת להתערבות בהיבט זה. המשיבים חויבו לשאת בשכר טרחת עורך דינו של המבקש, והפיקדון יוחזר למבקש.