תלה"מ 11276-07-20

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך בין בני זוג גרושים בנוגע לתשלומי מזונות, מזונות ילדים וחלוקת נכסיהם המשותפים לאחר גירושיהם. האישה טענה כי נאלצה להפסיק לעבוד ומקבלת כיום דמי אבטלה, בעוד הגבר עובד כעורך דין ובעל השקעות בנדל"ן. השופטת בחנה ביסודיות את מצבם הכלכלי של שני הצדדים, לרבות הכנסותיהם, הוצאותיהם ונכסיהם. כך למשל, נקבע כי הכנסתה של האישה היא 14,000-15,000 ₪, בעוד שהכנסתו של הגבר הוערכה כגבוהה מ-18,500 ₪ עליהם הצהיר, בהתחשב בהוצאותיו המפוארות ובנכסיו. השופטת התחשבה גם בצורכי ילדיהם של בני הזוג, קבעה אותם על 2,500 שקל לילד, ושקלה את הזמן שכל הורה מבלה עם הילדים. כתוצאה מכך, חויב הגבר לשלם לאישה 1,700 ₪ עבור כל אחד מילדיהם, סך כולל של 3,400 ₪ לחודש, כמזונות ומזונות ילדים, החל מינואר 2024. סכום זה כולל גם את חלקו במגורי הילדים וצרכים אחרים שאינם תלויים בשהותם. בנוסף, הצדדים יתחלקו בהוצאות מסוימות, כגון הוצאות רפואיות חריגות ושכר לימוד, כאשר הגבר יתרום שני שלישים והאישה שליש. השופט פסק גם על חלוקת נכסיהם, והורה על חלוקה לא שוויונית בשל הפערים הכלכליים המשמעותיים בין בני הזוג. הגבר חויב לשלם לאישה 44,000 ₪ עבור חלקה במוניטין ובשווי של משרדו. כמו כן, האישה הייתה פטורה מתשלום הוצאות מסוימות, כגון מחצית מזכויותיה הסוציאליות והפרשי המשכנתא ששילם הגבר לאחר פרידתם. השופט קבע גם את שווי כלי הרכב והורה לגבר לשלם לאישה את הפרש השווי בתוך 30 יום. באשר לשימוש בדירתם המשותפת לאחר גירושיהם, חויבה האישה לשלם לגבר 5,650 ₪ לחודש כדמי שימוש עבור התקופה שמיום פקיעת צו ההרחקה נגדו ועד למכירת הבית. השופט דחה את רוב הטענות הנוספות של שני הצדדים כחסרות בסיס והורה לכל צד לשאת בהוצאותיו המשפטיות בשל אופיו הממושך והעקשן של ההליך. לבסוף אישרה השופטת את פרסום פסק הדין תוך הגהה ושינויי ניסוח בלבד.